מהי לקות קריאה ומי סובל ממנה?

דיסלקציה היא שם כולל למגוון רחב של לקויות הקשורות ביכולת של אדם ללמוד. ישנם ילדים אשר מתקשים בכתיבה, בחשבון, בהבנת הנקרא, בהבנת הוראות ועוד.

לקות נפוצה נוספת היא לקות קריאה. לקות הקריאה יכולה להתאפיין בקושי לרכוש את מיומנות הקריאה (זיהוי אותיות וחיבורן להברות או למילים), או בקושי לבצע את משימת הקריאה לאחר שאבני הבניין הבסיסיות שלה נרכשו.

חוסר תיאום כללי בקריאה

לקות קריאה היא לקות הלמידה הבעייתית ביותר, משום שקשה להבין איך יתכן שהילד מכיר את האותיות ויודע לקרוא מילים שלמות, אך אינו מסוגל לקרוא טקסט.

במצבים אלה, כאשר הילד מתבקש לקרוא משפטים או פסקאות שלמות, הוא מתבלבל, לא מדייק, שוגה הן בקריאת האותיות והן בהבנת הפיסוק ובעיקר ניכר שהוא משקיע מאמץ בלתי אפשרי במשימת הקריאה, מאמץ שאינו מניב פירות.

מובן שהלחץ שאותו חש הילד כאשר המילים מתבלבלות מול עיניו והוא אינו יכול להבין דבר ממה שהוא קורא, רק גורם להחמרה של הבלבול ולפגיעה נוספת באיכות הקריאה. בסוף הקריאה עשוי הילד לחוש עייפות רבה והתגובה ההגיונית שלו היא פשוט לנסות ככל האפשר להימנע מקריאה נוספת.

על מנת לעמוד על סוג הדיסלקציה ממנה סובל הילד, מומלץ לערוך אבחון דיסלקציה וכן אבחון דידקטי, הבודק את כישורי הקריאה של הילד.

גורמים ללקות קריאה

בדרך כלל לקות קריאה נגרמת מצירוף של מספר נסיבות:

•    נטייה מולדת או גנטית לליקויי למידה בכלל וללקות קריאה בפרט.
•    ילדים שנכנסים לבית הספר בגיל צעיר, או שאינם בשלים לכך מבחינה רגשית או קוגניטיבית.
•    ילדים שנעדרים מסיבות שונות מבית הספר בעת למידת מיומנויות חיוניות לקריאה.
•    קושי רגשי או נפשי (זמני או אישיותי) המקשים על הילד לרכוש מיומנויות חדשות בתקופה מסוימת. לכך ניתן לצרף לחץ של ההורים, או חוסר זמינות שלהם לעזור לילד.
•    שיטות לימוד קריאה לא טובות (או מורים לא טובים ולא קשובים), או שאינן תואמות את צרכיו וקשייו הספציפיים של הילד.
•    קיום מעגל של משוב שלילי, כאשר הילד המתקשה רואה ילדים אחרים מצליחים בקריאה והופכים לעצמאיים יותר בכיתה, בעוד שהוא חוזר וחווה כישלונות.

השלכות של ליקויי קריאה

ילד שחווה כישלונות ותסכול חוזר עשוי לבטא זאת בצורות שונות. חלק מהילדים מציגים הפרעות התנהגות, כשמטרתם הלא מודעת היא להסית את תשומת הלב מקשייהם ולהפגין כוח ויכולת. אצל ילדים אחרים מתבטאת המצוקה באופן סומאטי- כאבי בטן, כאבי ראש וגרון ולעיתים אפילו גמגום אשר מהווים תירוץ לא לקרוא.

ילדים אחרים יהפכו לחולמניים ומנותקים, או לסובלים מהפרעות רגשיות כגון דיכאון וחרדה. בכל מקרה, ליקויי הקריאה עשוי לפגוע בדימוי העצמי של הילד וכן גם בתפקודיו האקדמיים בכל התחומים (משום שקריאה היא הבסיס לכל הלימודים).

ילד שמוגדר כלקויי קריאה, או כדיסלקט עלול לסבול מהתייחסות סטריאוטיפית ומליקויים חברתיים. בנוסף, לעיתים מקודשות שעות רבות של שיעורי עזר, כיתות מיוחדות ומורים פרטיים על מנת לפתור את הבעיות הרחבות שיוצרת לקות הקריאה. לעיתים הפתרון לכל הקשיים נעוץ בפתרון הקושי בקריאה.

התמודדות עם ליקויי קריאה

חשוב מאוד לאתר את ליקויי הקריאה של הילד בשלב מוקדם ככל האפשר, על מנת לטפל בגורם לליקוי, לאפשר לילד למידה טובה יותר ולעצור מהר את מעגל המשוב השלילי המחזק את הלקות. אם הילד מבקש עזרה, או אם מורה או הורה קשובים רואים את הקושי, ניתן לעזור לילד באמצעות שיטת לימוד חלופית, הענקת שעות עזר נוספות ותרגול נוסף וכן באמצעות שיטת קריאה בצבעים.

התמקדות ספציפית ביכולת הקריאה יכול להביא לשיפור משמעותי ביכולתו של הילד להבין את מה שהוא קורא, וללמוד באופן כללי. כמובן, שיש להתייחס לגורמים הרגשיים והמשפחתיים שעשויים להשפיע על יכולתו של הילד ללמוד מיומנות חשובה ובסיסית כל כך כמו קריאה.