הערכה עצמית היא ערך של העצמי. היא אינה ענין של גדלות נפש או התרברבות. עניינה הוא בדרך בו אדם רואה את עצמו, את הישגיו האישיים ואת תחושת הערך שלו.
היא חשובה היות והיא מסייעת לילדים לחוש גאים במי שהם ובמה שהם עושים. היא נותנת להם את הכוח להאמין ביכולותיהם, ואת האומץ לנסות דברים חדשים. היא מסייעת להם לפתח את הכבוד העצמי, אשר בהמשך מוביל להשגת כבוד מצד אנשים אחרים.
ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז חווים בעיות בלימודים, עם המורים ולעיתים גם בבית. הם מתקשים ליצור קשרים חברתיים ולשמור עליהם. לעיתים קרובות הסביבה אינה מבינה את התנהגותם ושופטת אותם בגללה.
ילדים אלו משבשים מצבים חברתיים או משפחתיים, צוברים עונשים ולכן אינם טורחים לנסות להשתלב או להתאמץ בלימודים. פירוש הדבר הוא כי הפרעותיהם גורמות להם בדרך כלל לחוש רע עם עצמם, לעיתים הם סבורים כי הם טיפשים, רעים או כושלים. באופן שאינו מפתיע, הערכתם העצמית נפגעת והם מתקשים לחשוב כל דבר חיובי או טוב על עצמם.
בעיית הנבדלות
התנהגות היפראקטיבית ומשובשת נצפית לעיתים קרובות בקרב ילדים ובני נוער עם הפרעות קשב וריכוז. הם אינם מסוגלים למנוע את התנהגותם, ומורים המנסים להתמודד עם הפרעותיהם, מגיבים בדרך כלל באמצעות בידודם מהכיתה.
מסיבות ימי הולדת ואירועים חברתיים הינם חלק טבעי מתהליך ההתבגרות, אך הורים לילדים אחרים אינם מעוניינים לעיתים להזמין ילד בעל מוניטין של התנהגות רעה. שוב, מצב זה עלול להוביל ילד או בן נוער עם הפרעות קשב וריכוז, להיות מבודד. בידוד זה מוסיף לתחושותיו השליליות ומחזק אצלו את הרעיון כי הוא "רע" ואינו רצוי.
שיפור הדימוי העצמי של ילד עם הפרעות קשב וריכוז
הורים לילדים עם הפרעות אלו, הסובלים מדימוי עצמי נמוך, יכולים לסייע להם באופנים שונים:
שבח וגמול – על ההורים לסייע לילדיהם לסגל תחושות חיוביות לגבי עצמם, על מנת שיתאמצו להשיג שבחים בכל מקום אפשרי בחיים. זה יכול להתבטא במעשים קטנים או גדולים. לדוגמה, אם הילד מתאמץ בכל כוחו בלימודים, או מסייע לפנות את השולחן ולהדיח את הכלים לאחר הארוחה, שבחים מילוליים או מתן תגמול קטן, מדגיש את הישגיו.
אהבה ואמון – אין להתנות אהבה. ילד צריך לדעת כי הוריו אוהבים אותו, ללא קשר לדרך בה הוא מתנהג. על ההורים לומר לו שהוא מיוחד ולשדר לו את המסר כי הם סומכים עליו ומכבדים אותו.
מטרות – הורים יכולים להציב לילד מטרות בדרגות מורכבות שונות, ולעודד ולהגביר את הביטחון העצמי שלו ככל שהוא מצליח להשיג את המטרות.
ספורט ותחביבים – הצטרפות לחוג או פיתוח תחביב בונה דימוי עצמי. בהתאם לתחומי ההתעניינות של הילד, הפעילות יכולה להיות שחייה, ריקוד, לימוד מחשבים, מלאכת יד או בישול. אין זה משנה מה הוא התחביב, הילד ישיג מיומנויות חדשות על מנת שיוכל להיות גאה בעצמו ולזכות בשבחי הוריו. לעיתים ילד עם הפרעת קשב וריכוז ינתב את הפרעתו להשגת רעיונות חדשים.
התמקדות בחיובי – מומלץ להורים לעודד את הילד לכתוב רשימה המציינת את המאפיינים החיוביים שלו, ותחומים בהם הוא מצליח. יש להציב רשימה זו על הקיר בחדרו או על המקרר, כך שניתן יהיה לראות את רשימת ההיבטים החיוביים מידי יום, ולעודד את הילד להוסיף נקודות חדשות לרשימה באופן קבוע.
קבלת ונתינת ביקורת
במקרים מסוימים ביקורת היא הכרחית, אך ילדים עם דימוי עצמי נמוך אינם טובים בקבלת ביקורת. הדרך בה הורים נותנים את הביקורת היא חשובה. ביקורת משפיעה על תחושת הילד לגבי היותו אהוב. הערות ציניות או שליליות עלולות לבטל את כל העבודה הקשה שלו. לכן הורים שמעוניינים ללמד את הילד לקבל ביקורת, צריכים לתת אותה באופן בונה.
משמעות הדבר היא לשמור על רגיעה, לא לכעוס, ולהתמקד בהתנהגות אותה הורים מבקשים לשנות, במקום להעביר ביקרת על הילד. מומלץ אף למצוא דברים חיוביים אותם ניתן לומר על מנת לאזן את הביקורת. כך, למשל, אם הילד נאבק עם הלימודים, אין לומר לו שהוא טיפש אלא: "אתה קורא יפה את העמוד הראשון. יש רק כמה מילים בהם אתה מתקשה…"
סיוע נוסף
אם הורים סבורים כי ילד עם הפרעת קשב וריכוז זקוק לסיוע נוסף בפיתוח ושמירה על דימוי עצמי ואסרטיביות, ניתן להיעזר בשירותי מאמן אישי המתמחה בהפרעות קשב וריכוז או להתייעץ עם פסיכולוג. הרעיון הוא ללמד את הילד שיטות להתמודדות עם ביקורת, לסייע לו להאמין בעצמו ובאופן כללי לסייע לו לחוש טוב יותר לגבי עצמו.
