בשנים האחרונות, עלתה משמעותית המודעות ללקויות הלמידה. נראה שהשכיחות של לקויות למידה באוכלוסייה, ובפרט הפרעות קשב וריכוז, עלתה פלאים (גם אם יש שיטענו שמדובר במצב של אבחון יתר).
במאמר הבא, נתייחס לשאלה העולה לעיתים בהתייחס לקשר שבין שני העולמות האלו, אם אכן קיים: לקויות למידה מהצד האחד, חיסונים מהצד השני. השאלה שצריכה להישאל היא האם חיסונים עלולים לגרום ללקויות למידה?
מה גורסים מתנגדי החיסונים?
רוב הטענות כנגד החיסונים מופנות לחלק מהרכיבים אשר נמצאים בהם, בהנחה שהם עלולים לגרום לנזק קצר או ארוך טווח לאדם המקבל אותם (בעיקר ילדים). הכספית היא אחד ה”חשודים העיקריים” מהבחינה הזו. ידוע כי כספית בכמות גדולה עלולה להזיק לגוף, ואכן בחלק מהחיסונים יש כספית בשיעור מסוים. אבל האם ניתן להסיק מכאן על כך שהחיסונים עלולים להביא לנזקי הכספית?
רכיב בשם “תיומרסאל”, אשר כמעט מחציתו היא כספית, נחשב בעיני המתנגדים לחיסונים לרכיב בעייתי במיוחד בהקשר הנוכחי.
איזו גישה מקובלת היום בנוגע לקשר שבין חיסונים ולקויות למידה?
יש כיום דיון ער לגבי החיסונים, עם דעות שמושמעות לכאן ולכאן בציבור הרחב. אלא שמנקודת מבט רפואית, נראה שאין כל מקום להתלבטות. לחיסונים יש רשימה ארוכה מאוד של יתרונות בכל הנוגע לבריאות הציבור ולמיגור מחלות שפעם היו נפוצות במיוחד: לראיה, כמה מחלות ש”חוזרות” בשנים האחרונות, כשסיבה מרכזית היא ככל הנראה ההימנעות לחיסונים. הדוגמא המובהקת היא כמובן חצבת.
זאת ועוד, התגלה כי חלק מהמחקרים ששימשו את מתנגדי החיסונים הם לא מדויקים עד מפוברקים. כך לדוגמא המחקר שהעלה חשש מוחשי בין חיסונים לבין התפתחות אוטיזם בילדים התגלה כמחקר כוזב, בו נתונים שקריים. לא חסרים גורמים בעלי אינטרסים שמפיצים מחקרים מהסוג הזה כדי לעורר בהלה בציבור, ובעיקר על מנת לקדם פתרונות אחרים שהם משווקים.
שאלת השאלות: לחסן או לא לחסן?
אולי יעניין אותך:
