הפרעות קשב וריכוז הן הפרעות נוירו התפתחותיות. המשמעות היא שמדובר על הפרעות נוירו ביולוגיות שמקורן בבעיות תפקוד שונות במערכת העצבים המרכזית. ההפרעות מתפתחות במהלך חמש השנים הראשונות לחיים ולפיכך אין זה פלא שאת התסמינים הראשונים של ההפרעות ניתן לראות כבר בגיל הגן ואפילו מוקדם יותר. למעשה הפרעות אלו הן ההפרעות הנוירולוגיות השכיחות ביותר בקרב ילדים.
מה הם הגורמים להפרעות קשב וריכוז?
הפרעות קשב וריכוז קשורות לתפקוד לא תקין של מוליכים עצביים. המוליכים העצביים הם חומרים שמיועדים להעביר מסרים בין תאי העצב במוח בתהליך ההעברה הסינפטית. המוליך החשוב ביותר בהקשר להפרעות קשב וריכוז נקרא דופמין. הדופמין משחק תפקיד מרכזי ברמת הקיבולת והתנודתיות של המערכת הנוירו קוגניטיבית, באפנון של יחס אות לרעש, בפעילות של זיכרון העבודה, במערכת החיזוק ובתפקודים ניהוליים. לפיכך אין זה פלא שחלק מהתרופות המסייעות לסובלים מהפרעות קשב וריכוז מתמקדות בהגברת הפעילות של הדופמין.
מה הם התסמינים של הפרעות קשב וריכוז בגיל הגן?
- חוסר שקט תמידי.
- הימנעות ממשימות או מטלות שדורשות מאמץ מנטאלי.
- פגיעות ורגישות יתר.
- חוסר יכולת להתרכז ונטייה לקפוץ מנושא לנושא.
- אי הבנה של הנחיות באופן שלם.
- שינויים מהירים במצב הרוח.
- קושי רב לדחות סיפוקים.
- חוסר יכולת לשבת במקום אחד למשך יותר מכמה דקות רצופות.
- חוסר יכולת להמתין לתור במשחק או בשיחה.
- נטייה לצעוק במקום לדבר.
- נטייה לעשות הרבה רעש.
כיצד מאבחנים הפרעות קשב וריכוז בילדים בגיל הגן?
האבחון של הפרעת קשב בגילאי הילדות שונה מאבחון של הפרעות קשב בבגרות. לפי המדריך הדיאגנוסטי והסטטי להפרעות פסיכיאטריות על מנת לאבחן ילד כסובל מהפרעת קשב וריכוז עליו לענות על שישה קריטריונים מתוך רשימה של קריטריונים קבועים. הקריטריונים השונים מתייחסים בין היתר לתסמינים שהוזכרו לעיל ולאחר האבחון ניתן לסווג את הילד כסובל מהפרעת קשב לא ספציפית, הפרעת חוסר קשב בעיקרה, הפרעה משולבת או הפרעה אימפולסיבית והיפראקטיבית בעיקרה.
כיצד מטפלים בהפרעות קשב וריכוז בילדים בגן?
הפרעות קשב וריכוז הן לא הפרעות שניתן להחלים מהן ולפיכך מטרת העל של הטיפול היא להביא לשיפור מרבי בתפקוד בלבד תוך הימנעות במידת האפשר מהקשיים המשניים והבעיות הנלוות שהפרעות הקשב והריכוז עלולות ליצור. הטיפול הטוב ביותר צריך להתבצע במסגרת רב מקצועית ולעסוק בכל המערכות שעליהן משפיעות ההפרעות לרבות המערכת הביולוגית, החברתית והנפשית. כאשר מדובר במטופלים בגיל הגן, הרי שישנה חשיבות עליונה לשלב בתהליך הטיפולי גם את הורי הילד ואת הצוות החינוכי שמופקד עליו בגן.
