בעבר היינו אומרים על ילד שנוטה לשבור דברים או שמתקשה להתלבש לבד, שהוא מסורבל, “קלאמזי” בלועזית. אבל היום יש להפרעה הזו שם: DCD – Developmental Co-ordination Disorder ונמצא כי 6-9 אחוזים מן הילדים בכיתות הנמוכות סובלים ממנה.
פעילות גופנית מומלצת מאד לכל הילדים ובמיוחד במקרים של DCD. כאשר הליקוי הוא קל ואינו מפריע במיומנויות היומיומיות או להישגים בבית הספר אין סיבה לגשת לטיפול, אך אם הליקוי המוטורי יוצר פער לעומת בני גילו או מצוקה רגשית, כדאי לגשת לטיפול בהקדם.
מאפייני הפרעת DCD
DCD הפרעת קואורדינציה התפתחותית מופיעה מגיל ינקות ויכולה להימשך עד גיל מאוחר יותר. ההפרעה באה לידי ביטוי בליקוי מוטורי ובמיוחד במצבים של שמירת שיווי המשקל. חשוב לציין שרמתו ויכולתו השכלית של אותו אדם הסובל מכך אינו נופל מזו של “אדם נורמלי” כהגדרה – אדם ככל האדם באשר. בנוסף רוב הסיכויים כי האדם הסובל מהפרעה הזו כשיר בריאותית וגופנית.
בינקות – ההפרעה מתבטאת באיחור ביכולות כמו זחילה או ישיבה.
בילדות -ההפרעה באה לידי ביטוי במעידות רבות של הילד הלוקה בה, היתקלות נישנית בחפצים, חוסר שימת לב, קושי בשריכת השרוכים או כפתור הכפתורים וכיוצא בזה.
כמו כן לילדים הלוקים בהפרעה קשה לגזור ולאייר באופן מדויק. גם השחלה והרכבת חלקים כגון לגו או פאזל קשה להם יותר מאחרים.
בגיל בית הספר– הליקוי יכול להתבטא בשליטה מדויקת על העיניים[i], ולגרום להפרעות קריאה וכתיבה, כגון קושי להעתיק במהירות מהלוח או לכתוב מבחנים בזמן נתון, קושי בהקלדה ועוד – בעיות שלא אחת מובילות לקשיים לימודיים.
הלמידה דורשת תשומת לב ראייתית: שמירה על המקום בזמן הקריאה, במיוחד במעבר בין שורה לשורה, תשומת לב לסימני ניקוד ופיסוק קטנים והסתכלות ממושכת על דפי טקסט. בכיתה נדרש מעבר עיניים בין הלוח והמחברת וכו'
בדיקות ראייה ואף בדיקות מיקוד ראייה יכולות להראות שהעיניים עצמן בריאות לחלוטין, והילד רואה 6/6[ii], אך הקושי ב DCD הינו מוטורי. כלומר העין בריאה ושרירי העין תקינים, אך לילד עלול להיות קושי בתכנון של תנועות העיניים[iii] ובשמירה על הדיוק של תנועות העיניים[iv],[v] בזמן הקריאה.
הדבר דומה למצב, בו הטיקט של החולצה מפריע, למרות שאין שום בעיה רפואית בעור, או שצלילי אכילה של אחרים (גזר, תפוח, מסטיק וכו') יכולים מאד להפריע, גם כשאין שום בעיה באוזן והשמיעה בגדר הנורמה.
מחקר מצא קשר ברור בין DCD לבין ליקויי למידה, אך לא מן הנמנע שמורים רבים שאינם מודעים לבעיה המוטורית יפרשו את קשייו של הילד בצורה לא נכונה.
בגיל צעיר, ילדים הסובלים מההפרעה מתקשים להצליח בקריאה ממושכת, במשחקי כדור ובמשחקי ספורט אחרים ולכן הם זוכים ללעג ולעתים מנודים, או שהם בוחרים לשחק במחשב ולצפות בטלוויזיה כדי להמנע מהמבוכה. בשל כך עלולים לסבול גם מבידוד חברתי ומקשיים רגשיים.
בחיים הבוגרים – ההפרעה יכולה להקשות על קבלת רשיון נהיגה, מיומנות שדורשת קואורדינציה גבוהה, ועל מיומנויות ספציפיות בעבודות עדינות או מורכבות מבחינה מוטורית.
ילדים ובוגרים הסובלים מהפרעת קואורדינציה התפתחותית עלולים להמנע מפעילות גופנית בשל הקושי הכרוך בכך, למשל קושי בתפיסת כדור או בקפיצה למרחק, ולפיכך לסבול ממשקל עודף. מחקר אחר מצא קשר בין ההפרעה לבין הפרעות פסיכולוגיות כמו חרדה ודכאון.
מקור הפרעת DCD
נראה כי ליקויים מוטוריים נובעים מקושי בתכנון התנועות ובארגונן, יכולות שאמורות להיות אוטומטיות, אך משום מה אינן קורות באופן טבעי אצל אותם ילדים.
המקור הפיזיולוגי המדויק אינו ידוע, אך ברור כי לא מדובר בבעיה בעצב מסוים אלא במערכת העצבים המרכזית שככל הנראה אינה מעבירה כראוי את התחושות המתקבלות מכלל איברי הגוף אל המוח.
טיפול ב- DCD
אם עולה חשד להפרעה מוטורית אצל הילד, כדאי לגשת לאבחון אצל מרפא בעיסוק שמתמחה בילדים וכשיר לערוך אבחונים מוטוריים. ככל שהאבחון והטיפול נעשים בגיל צעיר יותר, כך נחסכת מהילד מבוכה ודחייה חברתית. יש לזכור שהפרעה מוטורית זו עלולה להשפיע גם על תנועות העיניים, וכתוצאה מכך להוסיף קושי נוסף על קשיי הקריאה הקיימים.
קריאה: לכל הילדים מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים, גם בגיל הקריאה וגם עוד לפני גיל הקריאה, מכיוון שבעיית עיניים אשר אינה מטופלת בגיל צעיר, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לראייה לכל החיים. לאחר בדיקת רופא העיניים, ניתן לבחון התאמה של כלים אסטרטגיים להקלה על המאמצים הראייתיים בקריאה, גם אם לא נמצאה כאמור שום בעיה בעיניים עצמן והראייה תקינה. הדבר דומה לשימוש בגלגלי עזר לצורך רכיבה על אופניים, או שימוש במצופים בבריכה עד שהילד יודע לשחות בצורה מספיק טובה. הכלים האסטרטגיים יכולים לשמש לצורך הגדלה של הטקסט, הגדלה של הרווח בין האותיות ובין השורות ובמקרים מסוימים ניתן לבחון אם שינוי הצבע גורם לחוויה נעימה יותר בזמן הקריאה.
יציבה: האבחון המקובל מכונה MOVEMENT A.B.C והוא בודק את יכולת היציבה ושיווי המשקל של הילד, את יכולות המוטוריקה העדינה שלו ואת הפעלת הגוף בפעילויות שונות.
[i] Cognitive Control of Saccadic Eye Movements in Children with Developmental Coordination Disorder, PLoS One. 2016 Claudia C. Gonzalez* Mark Mon-Williams,Siobhan Burke, and Melanie R. Burke Frederic Dick,
[ii] Diagnosis and management of developmental coordination disorder, CMAJ, Susan R. Harris, PhD PT, Elizabeth C.R. Mickelson, BSc(PT) MD, and Jill G. Zwicker, PhD OT(C)
[iii] Oculomotor atypicalities in Developmental Coordination Disorder. Developmental Science, Sumner E, Hutton SB, Kuhn G, Hill EL.
[iv] Oculomotor Impairments in Developmental Dyspraxia. Gaymard B, Giannitelli M Challes G Rivaud-Péchoux S Bonnot O, Cohen D, Xavier J.
[v] Oculomotor atypicalities in Developmental Coordination Disorder. Developmental Science, Sumner , Hutton SB, Kuhn G, Hill EL.
